נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ נ' לוי ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984.

בתיק זה מדובר בפגיעת רכב הנתבעת 2, נהוג על ידי הנתבע 1, שפגע מאחור ברכב שבוטח על ידי התובעת, ועל כך אין מחלוקת, כמו גם על היקף הנזק שהוכח באמצעות חוות דעת.

העד היחיד שהעיד במשפט מטעם התובעת הוא הנהג אשר עדותו לא נסתרה כלל.

במקרה זה לנתבעת 2 אינטרס עליון לאתר ולהביא לעדות את הנתבע 1, נהג הרכב, אולם פרט לטענה כי הוא לא משתף פעולה לא הובאה כל ראשית ראיה לכך או למאמצים שעשתה על מנת לאתרו.

באשר לנתבעת 2, שהינה מי שהשכירה את הרכב לנתבע 1, הרי שכבר נפסק בעבר כי חברת השכרת רכב משמשת "מעין-מבטחת" ומכאן שיש יריבות ישירה בין צד שלישי ובינה. עמד על כך למשל בית המשפט המחוזי בבר"ע 3057/05 (מחוזי ת"א) בסט קאר חברה להשכרת רכב נ' דגן עופר:

"על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברת השכרה; חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו ... חברות השכרה חייבות, עפ"י דין לבטח רכב שמושכר על ידן. הפרת חובה זו מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "צו הפיקוח"), ומכוח הוראת המפקח על התעבורה מיום 1/3/89 שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לנזקי רכוש. זאת ועוד, סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981 מטיל על חברת השכרה חבות ישירה כלפי צד שלישי, גם אם לא ביטחה עצמה, במקרה בו לא אותר הנהג..." .

עוד נקבע כי אחריותה המשולבת של חברת השכרת רכב, נובעת מכח היותה הבעלים, ומעין –מבטחת, והן מכח היותה מתירת השימוש ברכב (ראו למשל ת"ק 1471/06 (חי) ביסקר הלנה נ' דן רכב ותחבורה בע"מ).

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך 7,747 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום, ובתוספת שכר העד, אגרה ושכ"ט בשיעור 17.5%.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: